מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ יָמוּת

"מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ יָמוּת"

א

הָעוֹלָם סוֹבְרִים שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ לֹא יָמוּתוּ לֹא כֵן הוּא אֲפִילּוּ מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ גַּם הוּא יָמוּת. וְאָמַר זֹאת בָּרַבִּים. 

(חיי מוהר"ן - גדולת נוראות השגתו - אות רעה')

ב

וְגַם כְּשֶׁיָּבוֹא מָּשִׁיחַ יֵשׁ גַם כֵּן שָּׁנִים וְיָמִים וְשָׁנִים כָּאֵלֶּה כֵּן!. 

(שיחות סבא - קלטת 51 א' 25:17)

ג

אֲפִלּוּ כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ גַּם אָז יִהְיֶה מֻכְרָח כָּל אָדָם לַמוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ יָמוּת לֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִין הָעוֹלָם שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ תִּתְבַּטֵּל הַמִּיתָה כִּי לֹא כֵן הוּא.

(ליקוטי הלכות - הלכות הפקר ונכסי הגר הלכה ג' אות א')

ד

מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ יָמוּת וְיִהְיֶה לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה. (מגילת סתרים)

ה

גַּם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, עֲדַיִן יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה לָאָדָם בְּחִירָה, כִּי אִם לֹא כֵן, לֹא יוּכַל לְתַקֵּן הָעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע וְאֵין בְּחִירָה, הֲרֵי הוּא כְּמֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם אָז יִהְיֶה לָהָאָדָם בְּחִירָה. אֲבָל מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁנֵי בְּקִיאוּיוֹת, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפִיק, וְמָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַבְּקִיאוּיוֹת הַנַּ"ל בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא בֶּאֱמֶת כָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם יַחְזְרוּ עַל יְדֵי זֶה לְה' יִתְבָּרַךְ בְּבְּחִירָתָם דַּיְקָא.  

(אוצר היראה - משיח אות ז')

ו

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא פִּתְאוֹם, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁבָּא מָשִׁיחַ וְכָל אֶחָד יַשְׁלִיךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהוּא עוֹסֵק בּוֹ הַשֻּׁלְחָנִי יַשְׁלִיךְ הַשֻּׁלְחָן שֶׁלּוֹ, וְזֶה יַשְׁלִיךְ הַשַּׁעֲוָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בִּיְשַׁעְיָה) וְהִשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ. וְלא כְּמוֹ שֶׁסּוֹבְרִין קְצָת שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִהְיֶה עוֹלָם אַחֵר מִשֶּׁל עַכְשָׁו רַק הוּא כַּנַּ"ל. וְכָל אֶחָד יִתְבַּיֵּשׁ מִשְּׁטוּת מַעֲשָׂיו כָּל אֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו וּצְרִיכִין חֲקִירָה וּשְׁאֵלָה עֲדַיִן, מִי שָׁמַע שִׂיחָה זאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ.

(חיי מוהר"ן - עבודת השם - אות תקצז')

ז

בְּשַׁבָּת אֵין בֶּן דָּוִד בָּא. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּל בְּחִינַת מָשִׁיחַ דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל חוֹזֵר וְנִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן כַּמְבֹאָר שָׁם. זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל. עִם כָּל זֶה הוּא מֻכְרָח לָבוֹא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל דַּיְקָא. כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְבָרֵר וּלְהַשְׁלִים תִּקּוּן וּבֵרוּר כָּל הָעוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ שֶׁגְּמַר הַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ. וְעַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לָבוֹא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה שֶׁאָז יֵשׁ בֵּרוּר. כִּי בְּשַׁבָּת בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא אֵין בֵּרוּר. וְעִקַּר בְּחִינַת מָשִׁיחַ הַמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. הוּא בְּחִינַת לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל שִׂיחַ הַשָּדֶה וְכָל כֹּחוֹתָם לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן דְּהַיְנוּ בְּחִינַת לְהַעֲלוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁנּוּי כֹּחוֹת לְתוֹךְ בְּחִינַת שָׁרְשָׁם בְּחִינַת שַׁבָּת. נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ דַּיְקָא לָבוֹא בְּחֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה לְתַקֵּן יְמֵי הַחֹל הָעוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת שַׁבָּת בִּבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא.

(ליקוטי הלכות - ברכת הריח הלכה ב' אות ה')

ח

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל חַי וְקַיָּם. כִּי רוּחוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ חַי וְקַיָּם לָנֶצַח כִּי סוֹף כָּל סוֹף יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה כִּי בֹּא יָבוֹא לֹא יְאַחֵר.  

(ליקוטי הלכות - הכשר כלים הלכה ד' אות מו')

*

הַצַּדִּיק הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁהוּתַר לוֹ הוּא אוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. בְּוַדַּאי זֶה אֵין מֵת, אֶלָּא תָּמִיד חַי אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כִּי תָּמִיד הוּא עוֹבֵד ה'.

(אב"י הנחל - מכתב ל')

*

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה מְאֹד שֶׁזִּכֵּךְ עַצְמוֹ מִכָּל וָכֹל הוּא אֵינוֹ מֵת כְּלָל, כִּי גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא עוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹלֶה בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִפְלָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן צְרִיכִין לְקַבֵּל מִמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְכָל אֶחָד כָּל מַה שֶּׁקִּלְקֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל הַתִּקּוּן מִבְּחִינָה הַגְּבוֹהָה וּרְחוֹקָה עוֹד יוֹתֵר, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁפָּגְמוּ כָּל כָּךְ בִּפְרָט עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתַּקֵּן רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁהוּא חוֹלֶה בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי צְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְחָכָם בְּחָכְמָה אֲמִתִּית בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת וַעֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנוֹ מִבְּחִינָה גְּבוֹהָה וּרְחוֹקָה מְאֹד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן מְקֻלְקָל כְּמוֹתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", מֵרָחוֹק דַּיְקָא, "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן צְרִיכִין לְקַבֵּל מִמֶּרְחָק מִבְּחִינָה הַגְּבוֹהָה וּרְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מְאֹד. 

(אב"י הנחל - מכתב כג')