אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת

"אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת" 

(חז"ל סנהדרין צז', א')

שִׂיחָה בֵּין רַבִּי נָתָן לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:

אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: "אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת" הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל דַּעְתָּם שֶּׁכְּבָר הוּא, וּבֶאֱמֶת כְּבָר הוּא בָּא וְהִנֵּה הוּא וְכוּ', וְהוֹדָה לִדְבָרָי וְאָמַר שֶׁכָּךְ כָּתוּב (יִרְמְיָה ל') וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, אַחַר כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְאָמַר: זֶה אָמַר רַב נַחְמָן בְּמַסֶּכֶת סַּנְהֶדְרִין "אִי מִן חַיֵּי אֲנָא הוּא" (אִם הוּא בֵּין הַחַיִּים אֲנִי הוּא) שֶּׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן. 

(חיי מוהר"ן עם השמטות - סעיף ערב')

*

כְּפִי אֲשֶׁר נּוֹדַע הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעֵת שֶּׁגִּלָּה אֶת הַמַּאֲמָר שֶׁבְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כ"ח, דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וְכוּ', וּמוֹהַרֲנַ"ת זַ"ל מֵעֹצֶם הֶרְגֵּשׁוֹ בְּזַכּוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרָאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַד כִּי בָּעֲרוּ בְּקִרְבּוֹ כְּלַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ, לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק, וְנָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, אוּלַי כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל "אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת", הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם וְלֹא יֵדְעוּ כִּי כְּבָר הוּא. 

(וּבְּבֵאוּר יוֹתֵר שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: (מֶע וֶועט שְׁמִיסֶען מָשִׁיחַ מָשִׁיחַ, צוּם סוֹף הָאט אִיז עֶר) יְשׂוֹחֲחוּ מָשִׁיחַ מָשִׁיחַ, וּלְבַסּוֹף הִנֵּה הוּא). וְרַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה אֶת עֵינָיו וְהֶרְאָה לוֹ כִּי גַם רַב נַחְמָן אָמַר כֵּן, "אִי מִן חַיֵּי אֲנָא" (בְּסַּנְהֶדְרִין פֶּרֶק חֵלֶק אִיתָא "כְּגוֹן אֲנָא", אֲבָל כִּמְדֻמֶּה לִי מֵאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל סִיֵּם אָז אֲנָא הוּא). 

וְעַיֵּן בֵּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בַּשִּׂיחוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ צַּדִּיק שֶׁהוּא כָּלוּל מְתְּרֵין מְשִׁיחִין יַחְדָּו. וּכְפִי הַנִּרְאֶה וּמְבֹאָר מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעַל פֶּה שֶׁאֵלֶּה הַדְּבָרִים סָבְבוּ עַל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ. וְשֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ גַּם מִנִּשְׁמַת בֶּן דָּוִד, הָיָה הָעִיקָּר מִצַּד מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.

(כוכבי אור - שיחות וסיפורים לו')

*

כָּכָה כָּתוּב בְּהַמִּכְתָּב וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַיֶיערִיל וֶועט טְלִיעֶן  בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען (הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ), אָז אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַמָּשִׁיחַ!. 

(שיחות סבא - קלטת 51 א' 24:53)

*

רַב נַחְמָן הוּא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ. כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּדִבְרֵי רַזַ"ל (סַנְהֶדְרִין צח), אָמַר רַב נַחְמָן, אִי מִן חַיָּא הוּא, כְּגוֹן אֲנָא, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וְכוּ'".

(ליקוטי הלכות - הלכות טוען ונטען הלכה ב' אות ד')

*

וְזֶה שֶׁכָּתוּב "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם ה'" (יִרְמְיָה ל'). כִּי זֶה הַמִּקְרָא נֶאֱמַר עַל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה.

(ליקוטי הלכות - הלכות העושה שליח לגבות חוב הלכה ב' אות ו')

*

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל גְּדֻלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְשׁוֹן עַרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בירמיה ל'): "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וְכוּ' כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי וְכוּ'". 

לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּטֹּל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ אֶת הַמְּלוּכָה עַל כָּל הָעוֹלָם אָז לֹא יִתְעָרֵב שׁוּם אֶחָד לוֹמַר שֶׁיִּסְמְכוּ עָלָיו לַעֲמֹד כְּנֶגֶד מָשִׁיחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ וְכוּ' וְאָז יִגְמֹר מָשִׁיחַ אֶת הָעַרְבוּת בֶּאֱמֶת, כִּי עָלָיו יִסְמְכוּ הַכֹּל וְהוּא יַצִּיל וְיִגְאַל אֶת יִשְֹרָאֵל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְיָשִׁיב אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַיְּמוּ כֻּלָּם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קִיּוּם הָעַרְבוּת.

נִמְצָא, שֶׁמָּשִׁיחַ הוּא עִקַּר הֶעָרֵב שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר הַדִּין בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּהִלְכוֹת עָרֵב שֶׁמִּי שֶׁמִּתְיַעֵץ עִם אֶחָד אִם לְהַלְווֹת לְאֵיזֶה אָדָם וְהוּא אוֹמֵר לְהַלְווֹת לוֹ, הוּא נַעֲשֶֹה עָרֵב, וְעַל כֵּן מָשִׁיחַ וְכָל הַצַּדִּיקִים הַכְּלוּלִים בּוֹ שֶׁיָּעֲצוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא הָעוֹלָם עַל כֵּן הֵם נַעֲשֹוּ עֲרֵבִים בַּדָּבָר כַּנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - הלכות ערב - הלכה ד' אות ג'-ד')

*

אֲנִי הוּא זֶה שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בִּי בִּגְלַל שֶׁאֲנִי עָרַבְתִּי לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל כָּל נִשְׁמוֹת זֶרַע קֹדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל  וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַחֲזִיר אוֹתָם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לַעֲבוֹדָה שֶׁל הָאֲדוֹן שֶׁבָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְעָתִיד לְחַדֵּשׁ אוֹתָם.

(מתוך סיפור הפגישה בין רשב"י לרבינו הקדוש בארץ ישראל)

*

וְזֶה בְּחִינַת אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת. הֶסַּח הַדַּעַת זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַדַּעַת כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יַתְחִיל בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי עִקַּר בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ יִהְיֶה רַק אָז. וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִקֹּדֶם צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר כַּנַּ"ל וְתֵכֶף שֶׁיַּגִּיעוּ לְתַכְלִית הַצִּמְצוּם בְּחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת תֵּכֶף יָבֹא מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְכוּ'. הַיְנוּ בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם. וְאָז תֵּכֶף תַּתְחִיל הַבְּרִיאָה מֵחָדָשׁ, וְיָבֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה הלכה ד' אות ו')

*

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בְּהֶסַּח הַדַּעַת וְעַיֵּן שָׁם (בְּהַגְּמָרָא סַנְהֶדְרִין צז) שֶׁהֵבִיא שָׁם עִיקָּר מֵימְרָא זֹאת רַק לְעִנְיַן מָשִׁיחַ.

אָנוּ צְרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת אֵלָיו תָּמִיד וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שׁוּם רֶמֶז וּרְמִיזָא בָּעוֹלָם מָתַי יָבוֹא כִּי לִבֵּהּ לְפוּמֵהּ לָא גָּלֵי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בּוֹא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ פִּתְאֹם בְּהֶסַּח הַדַּעַת בְּעֵת שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עַל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְעַל אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּלָל. כִּי קֵץ הַגְּאֻלָּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל כִּי הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק בִּצְדָקָה וְחֶסֶד חִנָּם לְבַד. 

(ליקוטי הלכות - הלכות מתנה הלכה ה' אות לג')

*

הָעִקָּר שֶׁהִתְנַבְּאוּ כָּל הַנְּבִיאִים עַל יָמִים הָאֵלֶּה עַל חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. אֲשֶׁר כַּמָּה תַּנָּאִים אָמְרוּ יֵיתֵי וְלָא אַחְמִינֵיה (יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֵהוּ). 

(ליקוטי הלכות - הלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ג' אות ה')

*

וְכָל אֵלּוּ הַצָּרוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת הֵם הֵם חֶבְלֵי שֶׁל מָשִׁיחַ אֲשֶׁר כָּל קַדְמוֹנֵנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיוּ מִתְיָרְאִים וּמִתְפַּחֲדִים מְאֹד מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יֵּיתֵי וְלָא אַחְמִינֵיה וְכוּ' (יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֵהוּ). 

(ליקוטי הלכות - הלכות שלוחין הלכה ג')

*

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּבָר אָמַר: "הֵכַנְתִּי כְּבָר הַכֹּל לְמָּשִׁיחַ", הוּא כְּבָר הֵכִין לָנוּ כָּל הַיְשׁוּעָה, כָּל, כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, אֲבָל לֹא שָׂמִים לֵב, וְלֹא יוֹדְעִים, אָז, אָז הוּא נִמְצָא בָּעוֹלָם, הַגְּאֻלָּה נִמְצָא בָּעוֹלָם, כֵּן, וְלֹא יוֹדְעִים. 

(וידאו סבא 3 - 20:42)

*

בָּתְּחִילָה לֹא יֵּדְעוּ כִּי הוּא זֶה אחכ' יָבוֹא כא' עַל דַּעְתּוֹ שֶּׁהוּא מָשִׁי' עַד שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם. 

(מתוך מגילת סתרים)

*

וְעַל כֵּן כָּלְלוּ רַזַ"ל ג' דְּבָרִים אֵלּוּ בְּיַחַד מָשִׁיחַ וּמְצִיאָה וְעַקְרָב וְאָמְרוּ שֶׁהֵם בָּאִים בְּהֶסַּח הַדַּעַת כִּי בְּוַדַּאי בָּאִים בְּהֶסַּח הַדַּעַת מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' הַנֶּעְלָמִים מְאֹד כִּי הֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הַנַּ"ל עַל כֵּן לְמַטָּה בָּאִים בְּהֶסַּח הַדַּעַת דַּיְקָא וְכַנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - הלכות מתנה הלכה ה' אות לב')

*

'הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ' זֶה עָשָׂה עָלַי רשֶׁם, אוּלַי זֶה טוֹב בִּשְׁבִילִי, הִתְחַלְתִּי לִקְרֹא בּוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁזֶּה חֶסֶד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזָּכִיתִי לִמְצֹא זֶה הַסֵּפֶר..., וְהִתְפַּלַּלְתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַחֵם עָלַי, כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לַעֲזֹר לִי וּמָצָאתִי אֶת זֶה הַסֵּפֶר, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁזֶּה, מַה שֶׁפָּעַל עָלַי, אָז בִּקַּשְׁתִּי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לִי סִפְרֵי בְּרֶסְלֶב וְחֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב. 

(שיחות סבא - סיפור ההתקרבות - קלטת 2 א' 09:00)

*

הוּא (רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוּנֶר) מָצָא אֶת יִשְׂרָאֵל בֶּער בִּטְבֶרְיָה, הוּא בָּא מִצְּפָת לִטְבֶרְיָה וּמָצָא אוֹתִי שָׁמָּה, הוּא בָא לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְקָנָה לֶחֶם לֶאֱכֹל, וְזֶה הָיָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה שֶׁל עַכְשָׁיו. 

(שיחות סבא – קלטת 50 א' 18:42)

*

מָצָאתִי פֶּתֶק בְּסֵפֶר, מָצָאתִי פֶּתֶק שֶׁ"עָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַייעֶרִיל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען", נוּ, נְחַכֶּה וְנִרְאֶה. 

(שיחות סבא - קלטת 60 ב' 30:50)